התמונה הנורמטיבית בראשנו היא של הורה הדואג לילדיו, ולכל צרכיהם.
ואולם התמונה הזאת פעמים רבות מתחלפת ,ובמקרים אילו הילדים הם הדואגים להוריהם.
תיאור הבעיה
לעתים מדובר במשפחות חד הוריות, בהן האב נעדר וקיימת רק האם כדמות עבור הילד. הילד רגיש לצרכי האם ,חש את בדידותה, קרוב לצרותיה היומיומיות – קיומיות.
לפעמים חולי מלווה את אחד ההורים ,אם פיזי המגביל את היכולות הפיזיות ולעיתים חולי מנטאלי – נפשי.
הילד הרגיש לצרכי המבוגר אם בשל היותו הבכור במשפחה, או בשל אופיו הרגיש פוגש בהורה תלותי, בודד ללא רשתות תמיכה משמעותיות, והחווה כישלון בתפקידיו ההוריים .כך נוצר היפוך תפקידים, בהם הילד מקבל תפקיד הורי, זאת אומרת הילד משמש כהורה לאם או להורים, לעתים מקבל הילד תפקיד של בן זוג לאם /אב ועמו ממתיק ההורה סודות , ואפילו על ההורה השני.
הילד ההורי עסוק בדאגה מתמדת להורה שלו.
במהלך שנות עבודתי פגשתי אנשים מבוגרים, צעירים , מתבגרים בתפקיד ילד הורי.
יונתן (שם בדוי) היה ממהר בהפסקות מבית הספר לבית אמו כדי להאכיל אותה ולהספיק להגיע בזמן לשיעור הבא.
נעמה (שם בדוי) בת להורים גרושים הייתה נוסעת לאביה, בימי ששי מתוך כוונה להישאר אצלו ללון אצלו לשבת, ואולם כריטואל קבוע היו פוקדים אותה כאבי בטן או שהייתה בוכה. ובאופן קבוע השיב אותה האב לבית האם כדי שזו לא תישאר לבד.
צחי ( שם בדוי ) אשר עד לבכייה חסר האונים של אמו ,תומך בה מול הבעיות הכלכליות , הוצאה לפועל ועיקולים, צחי מגיע לבנק לסדר הגדלת המסגרת בחשבון של הוריו.
בשל המצב הכלכלי עובד צחי כמו ילדים הוריים רבים מגיל 13. לא עבור דמי כיס , אלא כדרישה חד משמעית של האב , לעזור בפרנסת המשפחה. צחי קונה לאביו את התרופות היקרות מכיסו.
דותן ( שם בדוי ) מקשיב לסבל של אמו בכל הקשור לאבא שלו, אי תשלום המזונות, בקשת האב לחזור לאם וכו.
סופי ( שם בדוי ) מגנה, שומרת, מונעת ,ומלווה ניסיונות התאבדות של אמה, פעמים רבות סופי היא שדואגת לאשפז את אמה החולה באשפוז פסיכיאטרי כשפורצת המחלה הנפשית.
אטקלט ( שם בדוי ) נערה יוצאת אתיופיה הולכת לאספות הורים עם או במקום אמה התלותית, אשר מתקשה מאוד בשפה העברית, ובעיקר נעדרת אסרטיביות , אשר כה מאפיינת את אטקלט.
אתי ( שם בדוי) סיפרה כי יום אחד אמה הגיעה למקום עבודתה של אתי ממררת בבכי, בעקבות פרידה מבן הזוג ,באותו מעמד גם ביקשה האם מאתי כסף, אפילו אתי המורגלת לתפקיד ההורי שלה הייתה מאוד נבוכה באותו יום מן המעמד במקום עבודתה כאשר הייתה בת 16.
נטשה ( שם בדוי ) ילדה מלאת שמחת חיים , נעשתה ילדה הורית בעל כורחה, כאשר אמה איימה להתאבד באקדח האב. נטשה הבינה כי היא חייבת לשמור על אמה בחיים , על אחדות המשפחה , וכן ששום דבר רע לא יקרה לאבא .
נטשה הייתה בוכה ,אך נאלצה לנסוע עם אמה למעקבים אחר האב העובד, ולבדוק שזה אינו בוגד באם.
מדוע נוצר היפוך התפקידים
ההורה מרגיש צורך להיות תלוי באחר, אם בשל נסיבות חיים : הגירה לארץ זרה, וקושי ניכר להסתדר, חווית בדידות קשה, היעדר תמיכה של המשפחה המורחבת, נורמה מקובלת בין דורית של תלות בילדים. ההורה הנזקק הינו חולה, או מוגבל באופן כלשהו.
הילד ההורי רגיש ומוכוון החוצה באישיותו ואופיו.
הילד ההורי מקבל חיזוקים על תפקידו זה, ומרגיש בוגר מכפי גילו- כינוי שעשוי להיות מחמיא, כאשר מדברים על ילד בן 10 למשל!
לעיתים מתקיימת דרישה להיפוך התפקידים , וכך למשל ההורה יעניש , ידחה או יזרוק מהבית ילד מבין ילדיו, הדואג אך ורק לצרכיו שלו. הילד ההורי מבין כי רק באמצעות דאגה לצרכי הוריו יזכה למקום בבית.
ההשלכות של היפוך תפקידים
ילד הורי הוא ילד הממלא תפקידים הגדולים ממידותיו. פעמים רבות אין לו הכלים לבצע תפקיד זה , או שאין לו הלגיטימציה לתפקיד זה, למשל לסייע לאם מול ביורוקרטיה שלטונית לגבי הסדרת חובות, ביורוקרטיה שלטונית ועוד.
כאשר הילד נכשל בביצוע משימות לא תואמות לגילו , חווית הכישלון עזה כי העול ההורי עליו.
הילד ההורי המסייע להורה, למעשה מחליש את ההורה התלותי, ומדובר במצב בו ההורה התלותי לעיתים יבקש לקטוע תלות זו ,אך הילד ההורי יתנגד. בעבודתי הכרתי ילדים הוריים ,אשר התנגדו נמרצות לקשרים רומנטיים של האימהות שלהם ,ולעיתים הטילו אימתם עד אלימות קשה כלפי האם.
היפוך התפקידים במקרה זה קיבל מסגרת של ילד הורי בתפקיד בן זוג קנאי ואלים.
ילד הורי מחויב בנאמנות להורה התלותי הנזקק, לעיתים הילד ההורי יהיה בקונפליקט נאמנות מול ההורה האחר. הילד ההורי יצטרך לבחור במי לתמוך מבין הוריו, ואת מי להרחיק מחייו ,כאשר מדובר בסכסוך בין הורים, או גירושים.
במצב שכזה פגשתי ילדים הוריים רבים ש"חצו את הקווים" ועברו להתגורר אצל ההורה ,שסבל מגינוי או הרחקה בילדותם. ההורה התלותי יהפוך בעל כורחו להורה מבודד, והילד ההורי יפנה כלפיו כעס על היפוך התפקידים, על ההרחקה מן ההורה האחר.
ילדים הוריים דואגים להוריהם, מחד גיסא הם נעשים בוגרים יותר ואכן כך, יש בהם בגרות רבה, הבנה בתחומים בהם בני גילם אין להם מושג: הגדלת מסגרת אשראי בבנק, טיפול בעיקולים, חוליים, מחלות נפש, דיונים בבית משפט, הם קיבלו תפקיד הורי שנים לפני כניסה רשמית לתפקיד שכזה.יש בהם מוכוונות החוצה, אמפטיה ודאגה לאחר, וטוב שכך.
מאידך גיסא אין להם ילדות, אין הם עוסקים בעיסוקים של בני גילם : ללמוד כמו שצריך, תוך השקעה מקסימלית, אין הם יכולים להיות מוכוונים לזוגיות עד הסוף, השירות שלהם בצבא קטוע, לא משמעותי כי צריך לדאוג להורים ועוד.
ילד הורי כועס מאוד, כאשר ילד אחר במשפחה מקבל החלטה לדאוג לענייניו הפרטיים, ילד הורי חווה זאת כבגידה , וכך ייפגעו היחסים (אשר הינם המשמעותיים בהתפתחות האישית) בין האחאים.
ילד הורי לומד כי הוא שקוף, לא נראה, הוא כלי עבור האחרים, דהיינו הוא אמור לראות את צרכי האחרים כמו הוריו, ולו אין צרכים, מחשבות, רגשות.
כך הילד ההורי ייכשל ביחסים זוגיים משמעותיים בהם חובה שכל בן זוג יחוש לעיתים אגוצנטרי ושואף לטפח את צרכיו, כישוריו, מאוויו.
מבוגר שהיה ילד הורי תמיד מכוון החוצה , מרצה את בן הזוג. בן הזוג אותו מרצים , לעתים ירגיש מסופק ומלא , לעתים ירגיש בדידות ,כיון שבן זוג מרצה טוב ככל שיהיה הוא שותף חסר, חסר בדעה משלו, חסר בעמדה משלו, חסר בצרכים משלו.
למעשה המבוגר שהיה ילד הורי יעמוד במערכות יחסים רבות בפוזיציה בעייתית, כיוון שלא תהיה לו דעה משל עצמו , והוא הרי רגיל לרצות אחרים.
כך לא תהיה לו בעיה לעשות שעות נוספות בעבודה , ללא תגמול נאות על עבודתו, אין הוא יודע לעמוד על זכויותיו, אין הוא מבקש קידום, שוב ושוב הוא יהיה העובד השקוף.
הטיפול במקרים של היפוך תפקידים
במקרים רבים ההורה התלותי, או הילד ההורי לא יתפסו את היפוך התפקידים כבעיה, אלא כמצב בו אין ברירה, כמצב נתון.
מסגרות חינוכיות יכולות לזהות את הבעיה, כאשר מורה או יועצת יחנכו ילד הורי , או כאשר יפגשו דינמיקה של היפוך תפקידים.
חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי איך לפתוח את הבעיה , אשר מן הסתם תעורר התנגדות רבה על ידי ההורה התלותי או על ידי הילד ההורי.
בטיפול נכון ניתן יהיה לעשות התערבות או טיפול משפחתי , להציב גבולות בין-דוריים נאותים, דהיינו המטפל יתמוך בהורה הנזקק, ויסייע לו לבנות מיומנויות הוריות, מבלי להזדקק לילד שלו, לשם ביצוע משימות אילו.
בטיפול נכון לצד התערבות / טיפול משפחתי יתבצע טיפול בילד או מתבגר, אשר יסייע לילד לטפח מיומנויות של ילד כפי גילו קרי : תחביב , חיי חברה ופנאי, קשר זוגי ובעיקר דרך הטיפול בילד / מתבגר לפתח נפרדות מן ההורה , ומרחק מסוים מן ההורה הנזקק, אולי דרך טיפוח הקשר עם ההורה האחר.
הטיפול הפרטני ילמד את הילד ההורי לחדול להיות שקוף ,דהיינו לחדד ולבקש ממנו ,לבטא את צרכיו, תוך כדי המפגש הטיפולי. מה הוא מעדיף, לחדד ולבטא רגשות גם לא נעימים בקשר הטיפולי מבלי לחשוש לגינוי, או דחיה מצד המטפל.
הטיפול הפרטני ילמד את הילד ההורי אודות אהבה וקבלה ללא תנאי. הילד ההורי יוכל ללמוד מה אין הם תפקידיו ,לשנות או לעשות בבית.
כאשר מבוגר שהיה ילד הורי יגיע לטיפול זוגי או פרטני הוא ילמד לכעוס, להרגיש, לבטא צרכים , להפסיק לרצות האחר , וילמד לזהות מתי נפל בפח , וחזר להרגליו הישנים, לרצות את האחר.
מערכות יחסים שלמות ירוויחו מהתפתחות חשובה זו.
גילי רוזן הינו מנהל מכון "מטרות". פסיכותראפיסט התנהגותי קוגניטיבי.
מאמן אישי מומחה , ומאמן אישי מומחה לליקויי למידה.
מומחה לטיפול במבוגרים, מתבגרים ובני נוער.
מומחה בהדרכת הורים, טיפול זוגי ומשפחתי.
עורך סדנאות וסמינרים בנושאי פסיכולוגיה חיובית , העצמה אישית וצוותים.
בקרו אותי בדף הפייסבוק : טיפול בחרדות- גיל רוזן.
